האם סטנדאפיסט עדיין מתרגש לפני כל אירוע?

הקהל כבר מוכן, מופע החימום כבר על הבמה, בעוד כמה דקות זה יהיה אני שם. על הבמה, עם הזרקורים עליי, מול 300 אנשים וכולם מביטים בי ורוצים שאצחיק אותם....
נשמע מלחיץ ?
ובצדק ....
סטנדאפ זה מקצוע מרגש מאד, כל הופעה היא מאתגרת, לא צפויה ומלחיצה.
עם זאת, בסטנדאפ יש גם הרבה סיפוק, תחושת עצמה וכיף גדול!
אין הרבה דברים מהנים כמו קהל ששואג מצחוק מבדיחה שסיפרת.
אחרי לא מעט הופעות, אנשים מופתעים שאני עדיין מתרגש לפני כל עלייה לבמה? "חשבנו שאחרי כ"כ הרבה פעמים אתה תתרגל לזה.."
עם הניסיון, אני צובר עוד חומרים, משפר את יכולות הכתיבה שלי, משפר את יכולות הבמה והאלתור שלי, מדייק בדיחות, משפר טיימינג, יודע איך להגיב לסיטואציות שעולות בהופעה ועוד. 
אך הלחץ וההתרגשות עדיין קיימים, לפחות אצלי.
כל הופעה היא כמו דייט ראשון , שאתה רוצה מאד מאד להצליח בו.
אתה אף פעם לא יודע מראש איך הצד השני יגיב, אתה מקווה שהתנאים בהם הדייט מתקיים יהיו לטובתך, אתה מקווה לצאת במיטבך ושהפרטנרית תהנה. 
כך גם בסטנדאפ....
אז אולי בתור סטנדאפיסט, אני בסיכון למחלת לב ...אבל ההתרגשות הזאת , האדנרלין ואיתם גם הסיפוק והעצמה בלתת הופעה טובה ולהצליח הם מה שהופכים את המקצוע הזה לכ"כ מיוחד, מהנה, מספק ומייצרים את התשוקה והאהבה אליו, כל יום מחדש.
ביום שאפסיק להתרגש לפני ההופעה, אדע שאני כבר לא אמן, קומיקאי וסטנדאפיסט במהותי. לא להתרגש, זה להיות טכנוקרט, מדקלם טקסטים, "מעביר זמן" וחסר תשוקה. 
כשאתה לא מתרגש לקראת הדייט עם הבחורה, זה אומר שהיא לא חשובה לך.... 

 

 

 

Please reload

פוסטים אחרונים
Please reload

ארכיון
Please reload

חיפוש לפי תגיות
Please reload

עיקבו אחרי
  • Facebook Basic Square